נגישות אתרים – מה הדרך הבטוחה לטפל בנושא?
המדריך המלא להנגשת אתרים, המון שואלים מהו רכיב נגישות? מי צריך אתר נגיש? מה זה בכלל חוק הנגשת אתרים ומה זה אתר נגיש?
האם מגיע לי פטור? כיצד אדע שהאתר שלי נגיש? למה צריך להנגיש את האתר?
איך רכיב הנגישות עובד? על שאלות אלו ואחרות נענה במאמר שלפניכם.
בשביל מי אנחנו מבצעים התאמות נגישות?
אנשים בעלי מוגבלויות זו אוכלוסייה שנוהגת כמונו וכמוכם לגלוש באינטרנט לצרכים חברתיים,
עסקיים וציבוריים.
במאמר זה נסקור את האינפורמציה הרלוונטית עבור בעלי אתרי אינטרנט בישראל.
על פי מחקר שנעשה על ידי מאיירס-ג'וינט, מכון ברוקדייל, המרכז לחקר מוגבלויות,
נמצא כי בקרב האוכלוסייה הבוגרת (גיל 18-67) במדינת ישראל 22%
מהאוכלוסייה הינם אנשים בעלי מוגבלויות.
נתונים אלו כשלעצמם מחייבים אותנו לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שברשותנו.
באשר לרמת הנגישות נדון בהמשך. הנושא הכללי "מגבלה"
הינו רחב ומאגד בתוכו מספר תתי נושאים: כבדי ראייה, עיוורים, חולי אפילפסיה,
בעלי הפרעות קשב וריכוז, בעיות בהבנת השפה, קשישים ואנשים בעלי מוגבלות פיזית.
איך הנגשת אתרי אינטרנט תורמת לשיפור חווית המשתמש בעל המוגבלות?
- כבדי ראייה ועיוורון: עיקר ההתאמות מבוצעות לטובת אוכלוסייה זו.
כיוון שיש חתך רחב מאוד של לקויות ראיה,עיוורי צבעים, עיוורון מוחלט,
אחוזי ראייה שונים בין עין לעין – לרוב יעשה שימוש בכפתורי
ביצוע התאמות לקורא מסך- כך יוכלו להאזין לטקסט או לחילופין לקרוא בבירור.
הגדלה/הקטנה של המסך, הגדלה/הקטנה של פונטים,
יכולת שינוי של צבעי המסך כמו ספיה ומונו כרום. - לוקים באפילפסיה: ישתמשו לרב בכפתור ייעודי של ביטול הבהובים שמטרתו העיקרית
הנה הפסקה של כל תזוזה לא רצונית במסך שעלולה לגרום חלילה להתקף אפילפטי. - גיל הזהב: אוכלוסייה בעלת פוטנציאל גבוה, נמצאים הרבה בבית ומשתמשים באתרי הכרויות,
הזמנות און ליין, בלוגים, חדשות ועוד. יעזרו בהגדלה/הקטנה של עכבר המקלדת,
הגדלת/הקטנת פונטים והגדלת מסך בעיקר. - אנשים עם מוגבלות פיזית: לרוב מגבלה של גפיים עליונות תאלץ את הגולש להשתמש בכפתור
קורא מסך ובטכנולוגיה ביתית במקביל. גם שימוש בכפתור ניווט,
שימוש במקש טאב במסך מקל עליהם את המעבר בין הפעולות באתר.
למה עסקית כדאי לנו להנגיש את האתר?
כל אותם אנשים בעלי מוגבלויות שצוינו בסעיף הקודם הינם לקוחות
פוטנציאלים אשר מבקרים באתרי האינטרנט הרגילים, רוכשים מוצרים,
קוראים בלוגים ומאמרים, ועושים שימוש במידע אשר מופץ ברחבי הרשת – בדיוק כמו כולנו.
הסטטיסטיקה מוכיחה כי עסק אשר בוחר לבצע התאמות נגישות באתר האינטרנט שלו
לאנשים בעלי מוגבלויות חושף את השירותים שלו לכ-35% יותר מבקרים,
ובלא פחות מאשר 25% את הרווחים המגיעים באמצעות אתר האינטרנט שברשותו.
לכן בשנת 2006 בארצות הברית החל תהליך ביצוע התאמות נגישות באינטרנט
שמעוגן בתקנות Section 508.
כאן החליט הממשל האמריקאי שנותני השירות והמסחר באינטרנט יהיו מחויבים
לעמוד בהסדרי טכנולוגיה נגישה.
גם במדינת ישראל לא נשארו אדישים ועמותת נגישות ישראל אימצה את תקנות
World Wide Web Consortium החדשות והחלה לפעול לטובת חקיקה גם בישראל.
מה הקשר בין קידום, גוגל ונגישות אתרים?
ידוע כי כל מי שחפץ בליבו למצוא נותן שירות באינטרנט ישתמש במנועי החיפוש המובילים ובראשם גוגל,
עצם הופעתו של עסק בחיפוש זה זו כבר התחלה של שיווק עסקי נכון.
יחד עם זאת, מכיוון שלרוב יש יותר מנותן שירות אחד בכל תחום,
התחרות על סדר ההופעה במנוע החיפוש גדולה מאוד ויכולה לעלות גם לא מעט כסף
(עוד על מחירי קידום אתרים). לא נלאה יותר מדי בפרטים במאמר הנוכחי,
לצורך זה תוכלו לשכור שירותיו של מקדם אתרים,
רק נציין שביצוע התאמות נגישות באתר האינטרנט ברוב המקרים עולה בקנה אחד עם הנחיות
טכניות של גוגל לאתרים קריאים וידידותיים הן לגולשים והן למנוע חיפוש.
חברת גוגל העולמית מצהירה בעצמה שהיא מקדמת אתרים נגישים באופן פעיל,
יש לה ועדות המייעצות לה כיצד לברור את מי לקדם על פני מי.
למידע נוסף על האג'נדה של גוגל בתחום הנגישות.
האם החוק במדינת ישראל מחייב כל אתר להיות נגיש?
כל אתר אינטרנטי המספק מידע ציבורי ו/או שירות לציבור,
או מידע אודות שירותים ציבוריים מחויב לבצע התאמות נגישות על פי החוק.
כל גוף מחויב בהתאמות ברמה שונה כאשר הרמה למרבית העסקים הנה AA.
סעיף 19י לחוק מביא תוספת לחוק ובו מפורטים תחומי עיסוק האחראים בנגישות:
תיירות, פנאי ותרבות, ספורט ובידור, דת, בנקאות, שירותים פיננסים,
תקשורת ואנרגיה והחשוב בהם הוא מסחר – מרבית האתרים מציעים שירותי מסחר
בדרך כזו או אחרת בין אם הם מוכרים ידע או מוצר ולכן מכאן אנו מסיקים שכולם מחויבים.
על אף הכתוב לעיל ישנם סייגים בחוק והיחידים שמוגדרים כרגע כלא מחויבים בהנגשה
הם אתרים שמספקים מידע והדוגמא על פי הממשל הנה – אתר חדשות,
נוסיף ונרחיב כי גם מי שיש ברשותו אתר מצומצם שנועד לשרת קהל קטן כמו סידורי הגעה לאירועים,
אתר המשמש כמאגר תמונות לשימוש פרטי, אתרי תוכן משפחתיים, בלוגיים קטנים ללא מטרת רווח.
אך גם כאן תהיה הרחבה בחוק בעתיד הלא רחוק. אם תרצו לצלול לעומק הדברים,
אתר גוב הממשלתי מפרט בקישור ההזה את עיקרי וסייגים בחוק.
המחוקק הפיץ את הבשורה בצורה מבלבלת ולכן נושא נגישות אתרים קיבל מעמד
משפטי וכיום ישנם עורכי דין המתמחים בתחום זה.
האם להוציא פטור מהנגשה פוטר אותי בתור בעל האתר?
ובכן, התשובה היא לא.
המחוקק קבע כי בעל עסק שהמחזור השנתי שלו נמוך מ 500,000 ₪ זכאי להגיש פטור מסיבה של נטל כלכלי כבד.
את הבקשה שולחים לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. יחד עם זאת בבקשה לא להתבלבל.
הפטור הינו למשך שלוש שנים בלבד מהנגשה ברמת AA, ולרוב מחייב הנגשה ברמת A לפחות.
ומי שכבר בחר להנגיש את האתר שלו אנחנו ממליצים תעשו את זה כמו שצריך – חבל על העבודה הכפולה בעתיד.
כן ניתן להגיש פטור מסיבות של מגבלה טכנולוגית, הסיבה היא כי לרוב ימצאו חלקים באתר שלא ניתן להנגיש –
האתר בנוי בתשתית שגויה, קבצים ישנים שלא ניתנים לעריכה,
פלטפורמות לא נכונות לעבודה וסיבות נוספות.
לשם כך חלה חובה לקבל אישור פטור ממורשה נגישות השירות,
את הסיבות להקלה יפרט איש מקצוע מוסמך מתחום בניית אתרים, כל אלו יעשו בעלות כספית כמובן.
מורשה נגישות הנו אדם שהוסמך לבצע בדיקת התאמות של נגישות למבנים ותשתיות, תרבות פנאי וטבע,
רישוי עסקי, התאמות בהליכים פלילים, חינוך והכשרות מקצועיות וכמובן נגישות ברחבי הרשת.
כיצד מבצעים הנגשה של אתר אינטרנט?
בכדי לבצע התאמות נגישות לאתר העסקי, עליכם לפנות לגוף שמתמחה בנושא.
ביצוע ההתאמות יעשה לפי הנחיות wcag 2.0 שהסדיר W3C –
ארגון הנגישות העולמי וכן תוספות החוק על פי תקן 5568 הישראלי.
תוכלו למצוא בהנחיות פירוט כיצד לבצע התאמות נגישות על פי שלוש רמות A ,AA ,AAA.
במידה ומדובר באתר חדש לגמרי כדאי מראש לבנות את האתר נגיש ובכך
לחסוך עלויות בלתי מבוטלות שמגיעות עם הנגשת אתר קיים.
אתרים שבנויים על פלטפורמת וורדפרס יספקו בסיס עבודה נכון בכל הקשור
לבניית האתר כיוון שהאלמנטים המוצעים במערכות נותנים מענה לנושא זה.
עם זאת חשוב לציין שזה עדיין זה לא מספיק: בכדי שאתר יהיה נגיש לחלוטין יש להתייחס גם לנושאים הללו:
1.התקנת תוסף נגישות בצד המסך – מכיל אלמנטים על פי דרישה.
- עריכה של תוכן האתר – קריא ובשפה ברורה.
- עריכה של סרטונים וקבצים – חייבת להיות חלופה טקסטואלית / שמיעתית.
- הצגה של הצהרת נגישות- בה יופיע פירוט של חלקים מונגשים וכאלו שאינם מונגשים באתר.
פרטי רכז הנגישות בחברה (במידה והחברה מונה מעל 25 עובדים היא מחויבת שיהיה לה רכז נגישות)
ופרטי יצירת קשר.
5.שליחת משוב – במידה וישנן אי התאמות אדם בעל מוגבלות רשאי לשלוח דיווחי הפרה לחברה בכדי להסדירם.
עד מתי צריך להנגיש?
ישנם שני סוגי אתרים:
- אתר חדש – בהגדרתו הוא אתר שעלה לאוויר לאחר 25.10.2015
- אתר קיים– שהגדרתו אתר שעלה לאוויר לפני תאריך 25.10.2015.
המחוקק קבע כי אתר קיים מחויב לבצע התאמות נגישות לא יאוחר מתאריך 25 באוקטובר 2017.
ואתר חדש מחויב להיות נגיש כבר מיום הקמתו 25 באוקטובר 2015 ואילך.
כל תוספת שבוצעו לאתר קיים החל מתאריך 25.10.2015 צריכות להיות נגישות.
גם דפי נחיתה, אפליקציות, מסמכים ודוחות המופקים באמצעות מערכות אלו צריכים להיות מונגשים.